כמות כלי־הרכב בכבישים גדלה באופן קבוע כבר שנים רבות, מערכת הכבישים מתפתחת ומסתעפת בהתאם ומשמעות נתונים אלו היא שיש צורך לנהוג במשנה זהירות בעת נהיגה ברכב אפילו עוד יותר מאשר בעבר. יצרניות הרכב מבינות ומפנימות את הצורך במערכת בטיחות מתקדמות, ומתקינות בכלי־הרכב בשנים האחרונות מגוון רחב של מערכות בטיחות ואמצעי זהירות. גם מדינת ישראל הבינה את חשיבות הנושא, והיא מעניקה החזר עבור התקנת מערכת מוביליי בגובה 1,500 ₪ המתפרש לאורך שלוש שנים.
מערכות הבטיחות לרכב נחלקות לשתי קטגוריות: מערכות אקטיביות אשר נועדו למנוע תאונות, ומערכות פאסיביות שנועדו להקטין את הנזק במקרה והתרחשה תאונה.
מערכות פאסיביות
- חגורת בטיחות – היום יש חגורות בטיחות לכול יושבי הרכב הן מלפנים והן מאחור, וחובה להיחגר עוד לפני שמתניעים את הרכב. אך עד לפני 30 שנה בערך, חגורות בטיחות לא היו קיימות במרבית המכוניות, ובמכוניות שכן הותקנו, הן יועדו לנהג בלבד ולנוסע לצידו. מטרת חגורת הבטיחות היא למנוע מהנוסע לזוז ולהיטלטל בזמן נהיגה, בזמן עצירה פתאומית וכמובן שגם בזמן תאונה.
- כריות אוויר – גם כריות אוויר נחשבות היום ציוד חובה בכול כלי־הרכב ומספר הכריות ברכב משתנה בין המכוניות השונות בהתאם למספר הנוסעים הרשאים לנסוע בהן. כריות האוויר ברכב מתוכננות להיפתח בתוך שבריר שנייה מהרגע שבו החיישנים שלהן מזהים פגיעה ברכב או מכה חזקה, להתמלא בגז חנקן ולשמש כחוצץ בין הנוסע לשאר חלקי הרכב.
- כלוב תא נוסעים – כלוב בטיחות מוכר בעיקר מתמונות של נהגי מרוץ בתוך מכונית ספורט, אבל גם במכוניות רגילות ישנו כלוב בטיחות. כלוב הבטיחות הוא האזור המוגן שבו יושבים הנוסעים, הוא מורכב מחומרים קשיחים כחלק משלדת הרכב, והוא נועד לצמצם את הפגיעה בחלל הנוסעים.
מערכות בטיחות אקטיביות
לצד המערכות הפאסיביות, החשובות וההכרחיות ברכב, ישנן גם מערכות אשר מטרתן למנוע תאונה או פגיעה ברכב באמצעות התרעה, בלימה או אפילו התערבות אקטיבית בנהיגה.
- מערכת בלימה במצבי חירום – בעבר מערכת בלימת החירום הייתה מבוססת על קרן לייזר אשר מדדה מרחק, היעילות שלה הייתה טובה במהירויות נמוכות אך פחות בעת נהיגה מהירה. היום המערכת מסתמכת על מצלמה והיא מגיעה לטווח מהירות של 160-80 קמ"ש. בעת זיהוי הקרבה, המערכת מבצעת בלימה אקטיבית אשר יכולה למנוע תאונה כמעט באופן ודאי.
- מערכת התרעה על סטייה מנתיב (מוביליי) – המערכת מתוכננת כך שהיא יודעת לזהות סימונים על הכביש, שוליים, תמרורים והולכי רגל. היא מתריעה על הסכנות בדרך באמצעות נורות, צפצופים ויש מערכות שאף מעבירות רטט להגה.
- מערכת זיהוי תמרורים – גם מערכת זו מופעלת באמצעות מצלמה אשר תוכננה לזהות את התמרורים ולהציג אותם על לוח המחוונים של הנהג או על מסך קטן המחובר למערכת. היא יכולה גם להתריע על מהירות גבוהה מהמותר ויש מערכות מתקדמות שמסוגלות להאט את מהירות הנסיעה בהתאם לתמרור.
- בקרת שיוט אדפטיבית: בקרת השיוט – "קרוז קונטרול" הייתה מערכת אשר בעבר אפשרה לרכב לשמור על מהירות קבועה. זו מערכת שהופעלה לרוב בכבישים בין־עירוניים שבהם הנסיעה למרחק גדול ובמהירות גבוהה יחסית מאשר בעיר. היום המערכת שוכללה והיא מאפשרת בנוסף לשמירה על מהירות קבועה, גם לשמור מרחק קבוע מהרכב שנמצא מלפנים. המערכת משתמשת בטכנולוגיה של לייזר, רדאר או מצלמה, היא מתבייתת על המכונית מלפנים ומודדת את המרחק ממנה בכול רגע נתון. אם המערכת זיהתה האטה אצל הרכב מלפנים, היא תתריע על כך וישנן מערכות שאף יבצעו בלימת חירום.
- מצלמת רוורס – עוזרת לנהג לקבל תמונה מצולמת של אזור החנייה הנמצא מאחור, וכן התרעה קולית בעת קרבה לעצמים בעת הנסיעה.
לסיכום, נהיגה ברכב אינה עניין פשוט ושולי. רובנו נוהגים כבר שנים רבות באותם מסלולים לאותם יעדים, ולכן אנחנו מרגישים שיש לנו שליטה וידע וביטחון בדרך. אמצעי הבטיחות המפורטים יכולים לעזור לנו ולמנוע מאיתנו לטעות ולהיקלע לתאונות ובכך לשמור על חיינו.
